אמנת זכויות יוצרים האוניברסלית (UCC), שאומצה לראשונה בשנת 1952 ומנוהלת על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), נותרה אחת האמנות הבינלאומיות העיקריות העוסקות בזכויות יוצרים.
ה-UCC מספק שתי צורות עיקריות של הגנה על זכויות יוצרים:
1. הגנת זכויות יוצרים במדינות שהן צד לאמנה (הידועות כמדינות חברות או מדינות מתקשרות); ו-2. הגנה על יצירות שפורסמו מחוץ לתחומיה (המכונה יצירות שלא פורסמו).
הוצאת אוניברסיטת קליפורניה מגדירה "יצירה" ככל יצירה ספרותית, מדעית או אמנותית המיוצרת בכל מדיום - שפורסמה או לא פורסמה.
האמנה מחייבת את המדינות החברות לספק הגנה על זכויות יוצרים עבור יצירות שמקורן במדינות חברות אחרות, המסופק באופן אוטומטי מבלי שהיוצר רשם את עבודתם או יעמוד בכל פורמליות.
האמנה מחייבת את המדינות החברות מציעים הגנה על זכויות יוצרים עבור יצירות שטרם פורסמו כמו כתבי יד ומכתבים שנכתבו לשימוש אישי אך טרם פורסמו. למרבה הצער, הגנה כזו אינה מתקיימת באופן אוטומטי - על היוצר למלא רשמיות ספציפיות לפני שניתן להגן על יצירתו.
ל-UCC יש משמעות רבה לבעלי אתרים שכן המדינות החברות בו חייבות לספק באופן אוטומטי הגנת זכויות יוצרים עבור יצירות שנוצרו בתוך מדינות חברות אחרות - אין צורך ברישום או פורמליות אחרות! יתרה מזאת, ההסכם מונה את זכויות העתקה והפצה להן זקוקים מוציאים לאור בסביבה דיגיטלית יותר ויותר.
ספריות וארכיונים נהנים מאוד מה-UCC. על פי הוראותיו, ספריות וארכיונים רשאים ליצור עותקים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים כדי לשמר אותן או להנגיש אותן לציבור.
ה-UCC חיוני לסופרים ולמוציאים לאור מכיוון שהוא קובע סדרה של כללי זכויות יוצרים המוכרים בכל המדינות החתומות, כלומר יצירתו של מחבר מוגנת בכל מדינות ה-UCC ללא חשש להפרה של אחרים. יתר על כן, אכיפתו מסייעת בהגנה מפני פיראטיות.
