טיפוגרפיה היא האמנות והטכניקה של סידור גופנים כדי להפוך את השפה הכתובה לקריאה, קריאה ומושכת בעת הצגתה. סידור הגופן כרוך בבחירת גופנים, גודל נקודות, אורך שורות, ריווח שורות (מוביל שורות), ריווח אותיות (מעקב) והתאמת הרווח בתוך זוגות אותיות (קרנינג). המונח טיפוגרפיה מיושם גם לסגנון, לסידור ולמראה של האותיות, המספרים והסמלים שנוצרים בתהליך. עיצוב גופנים הוא מלאכה קשורה קשר הדוק, שלעיתים נחשבת לחלק מטיפוגרפיה; רוב הטיפוגרפים אינם מעצבים גופנים , וחלק ממעצבי הגופן אינם רואים את עצמם כטיפוגרפים. טיפוגרפיה עשויה לשמש גם ככלי דקורטיבי, שאינו קשור לתקשורת מידע.
מקור המילה טיפוגרפיה הוא במילים היווניות τύπος (שגיאות כתיב) ו-γράφειν (גרפין). פירושה המילולי הוא "אמנות הטבעת האותיות". השימוש המתועד הראשון במונח באנגלית היה בשנת 1628 על ידי ויליאם קקסטון.
מקור המילה "טיפוגרפיה" הוא במילים היווניות τύπος (שגיאות הקלדה) ו-γράφειν (גרפין). שורשי הטיפוגרפיה נעוצים במכונות הדפוס הראשונות ששימשו ליצירת חותמות ומטבעות כסף בימי קדם. היסודות הבסיסיים של הטיפוגרפיה נקבעו על ידי יוהנס גוטנברג באמצע המאה ה-15 עם המצאת מכונת הדפוס. טכנולוגיית הדפוס אפשרה ייצור המוני של ספרים וחומרי דפוס אחרים, מה שיצר צורך באמצעי יעיל וקריא להעברת מידע.
טיפוגרפיה היא היבט חשוב בעיצוב. זוהי האומנות והטכניקה של סידור הכתב כדי להפוך את השפה הכתובה לקריאה ומושכת מבחינה ויזואלית. בשימוש נכון, טיפוגרפיה יכולה להוסיף אישיות וסגנון לכל עיצוב.
טיפוגרפיה טובה חיונית לתקשורת יעילה. היא הופכת את הטקסט לקל לקריאה והבנה. היא גם יוצרת היררכיה חזותית שעוזרת לקורא לדעת מה חשוב ומה לא.
טיפוגרפיה מעוצבת בצורה גרועה יכולה להיות מבלבלת וקשה לקריאה. היא יכולה גם להיות לא מושכת מבחינה ויזואלית.
מעצבים צריכים להיות בעלי הבנה טובה בטיפוגרפיה על מנת ליצור עיצובים יעילים ויפים.
