בתעשיית הדפוס וההוצאה לאור, טכניקה המכונה "פרוגרסיבית" משמשת להפקת מסמכים רב-צבעוניים. שיטה זו כוללת שימוש בשילוב של הפרדות צבע C (ציאן), M (מגנטה), Y (צהוב) ו-K (שחור).
ארבע הפרדות צבע משמשות להשגת הצבעים והגוונים הרצויים בתמונה או במסמך בצבע מלא. כל הפרדה מודפסת בנפרד על גבי לוחות או מסכים נפרדים. בהדפסה פרוגרסיבית, ההדפסים הבודדים הללו מונחים בשכבות מיומנת זו על גבי זו ליצירת התמונה הצבעונית הסופית.
התהליך מתחיל בהפרדות צבעים ליצירת הדפסים צבעוניים. שיטה זו מחלקת את יצירת האמנות המקורית לסרטים שקופים או קבצים דיגיטליים המייצגים צבעים בודדים (CMYK). הפרדות אלו משמשות כמדריכים ליצירת לוחות או מסכים לכל שכבת צבע.
לאחר ההכנה, תהליך ההדפסה מתחיל בהעברת כל שכבת צבע בסדר מסוים על גבי חומר ההדפסה. ראשית מגיע ציאן (C), לאחר מכן מג'נטה (M), אחר כך צהוב (Y), ולבסוף שחור (K). גישה שכבתית זו בונה בהדרגה את התמונה בצבע מלא. על ידי שילוב אסטרטגי ופרופורציות של הפרדות צבע שונות, ניתן להשיג מגוון רחב של צבעים ומעברי צבע - וכתוצאה מכך ייצוג מדויק אך שובה לב ויזואלית של האמנות המקורית.
למעשה, ההתקדמות החלוצית בתחום הדפוס והפרסום מתייחסים לטכניקה זו כאל דפוס מתקדם. שיטה זו משלבת ציאן, מגנטה, צהוב ושחור ברצף להפקת מסמכים מרובי צבעים.
