תמונות תקריב או סרטונים שצולמו מטווח קרוב באמצעות מצלמה או טלפון ידועים כתקריב, המשמשים להצגת פרטים על אובייקט, אדם או סצנה שאחרת עלולים להישאר בלתי נראים ממרחק. צילום מקרוב מאפשר לצופים להעריך את כל ההיבטים של חוויה - רגשות של אנשים, עיצוב מורכב של פריטים ותכונות קטנות שלא ניתן לראות אחרת.
"תקריב" הוא סרט משמעותי מכמה סיבות. ראשית, זוהי דוגמה יוצאת דופן לסרט שמשלב בהצלחה סרט תיעודי עם אלמנטים בדיוניים. הסיפור המסופר ב"תקריב" סובב סביב מוחמד ח'אתמי, שהפך לנשיא איראן על בסיס רפורמה; ניתן לראות את חייו הן דרך קטעי ארכיון והן דרך קטעים חדשים שצולמו במיוחד עבור סרט זה, המעניקים לצופה הצצה אליו הן כדמות היסטורית והן כאדם אמיתי.
שנית, סרט זה משמש כדיוקן יקר ערך של החברה האיראנית. הוא מציע לנו הצצה חסרת תקדים לחיי היומיום האיראניים, שלעתים קרובות אינם זוכים להכרה בסיקור התקשורתי של איראן. אנו פוגשים איראנים מכל הגילאים ומכל תחומי החיים ומקבלים הבנה טובה יותר של המורשת התרבותית וההיסטורית העשירה של איראן.
קלוז אפ הוא נקודת ציון קולנועית חשובה בגלל הכוח העצום שלו. נעשה בתקציב מוגבל ביותר, אך לאחר שהשפיע עצום על קהלים ברחבי העולם, נצפים על ידי מיליונים, קלוז-אפ עזר להניע תנועות רפורמה ברחבי איראן - והראה באמת את כוחו הטרנספורמטיבי של הקולנוע בחיי אדם.
קלוז אפים הם צילומי סרט בהם מצולמים המצולמים מקרבה, לרוב בטווח של 2-3 מטרים. ניתן להשתמש בצילום מקרוב מסיבות שונות, כגון לגרום לנושאים להיראות גדולים יותר ממה שהם, מילוי המסגרת לחלוטין או כדי להציג פרטים שלא ניתן לראות מרחוק.
צילומי תקריב הם נכס הכרחי בקולנוע, שכן ניתן למנף אותם ביעילות במגוון רחב של סצנות ומצבים. לדוגמה, צילום תקריב של פניו של מישהו עשוי לסייע בהדגמת רגשות או בהבעת אינטימיות; בהשוואה לצילומי תקריב המתמקדים באובייקטים, הם יכולים להראות פרטים תוך יצירת מתח או מתח.
במיטבם, צילומי תקריב יכולים להיות דרך מרתקת לרתק את הצופים ולהעביר רגש או להעביר את נושא הסיפור שלכם. עם זאת, כאשר משתמשים בהם בצורה לא נכונה, הם עלולים להסיח את הדעת או אפילו להרתיע את הצופים; כמו כל כלי, יש להשתמש בהם בזהירות ובמשוער כדי לשמור על המסר וההתפתחות של הסיפור שלכם.
